עושים סדר: קרינה מרכבים חשמליים – מסוכנת או לא?

17/12/2019
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

סרטוני וידאו ברשתות חברתיות, מאמרים בעיתונות הכתובה והמקוונת וגל פאניקה בציבור היו אלו שהביאו לכך שהמשרד להגנת הסביבה הגדיר רמות קרינה לרכבים בכלל ורכבים היברידיים בפרט. אז מה הבעיה עם זה? במילה אחת – ממוצע. בשתי מלים – בואו תקראו. 

רבות נאמר על רכבים היברידיים ועל הסכנה הטמונה מקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת הבוקעת מהן. כל כך הרבה דנו בכך עד שהמשרד להגנת הסביבה בעצמו הקים בעבר וועדת מומחים שהגדירה מהו התקן הממוצע התקין לקרינה מרכבים אלו.

אולם מאז ועד היום צצות שאלות חדשות שמעלות ספק לגבי איכות או היקף המדידה שקבעה את ממוצע הקרינה המותרת ברכבים היברידיים. מה שמעלה ספק לגבי מהימנות בדיקה זו הם כמה גורמים, אך לפני שתתחילו לצאת בהצהרות שליליות שמוכיחות כי רכבים ירוקים רק מזיקים לבריאות יש לבחון את כל הנתונים. בואו נתחיל ממה זו בעצם קרינה אלקטרומגנטית. 

 

מה זו קרינה אלקטרומגנטית?

קרינה אלקטרומגנטית, או ליתר דיוק קרינה אלקטרומגנטית מייננת או בלתי מייננת, מצויה במכשירי חשמל רבים חוץ מרכבים היברידיים. מכשירי חשמל ותקשורת כמו תקשורת אלחוטית, סלולארית ואף מכשירי תקשורת כמו טלוויזיה ורדיו, מיקרוגל, מקרר, מייבש שיער או תנור אפייה, כולם ברמה כזו או אחרת פולטים קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת. 

רמות הקרינה בכל מכשיר תקשורת אלחוטית או מכשיר חשמלי נקבעות לפי ארבעה פרמטרים: רמת עוצמת הקרינה שלו, רמת תדר הקרינה שלו, המרחק ממכשיר זה לגופנו ומהו זמן החשיפה שאנו חשופים לאותו מכשיר. השדה המגנטי נמדד ביחידות של מיליגאוס.

קרינה מייננת מסוגלת להשפיע בשינוי מבנה האטום כאשר קרינה בלתי מייננת מסוגלת להשפיע על החומר באמצעות שדות מגנטים אך לא בשינוי עד לרמת האטום. חשוב להסביר שכל המכשירים החשמליים שמצויים סביבנו אינם משפיעים ברמת קרינה מייננת אלא קרינה בלתי מייננת וזה נכון גם לגבי רכבים חשמליים

 

הגורמים לוויכוח על קרינה מרכבים היברידיים:

אם נלך אחורה חזרה בזמן לחודש אפריל שנת 2008 נגלה שכבר אז התחיל פולמוס בכל הקשור לשימוש ברכבים היברידיים וחשמליים. מאמר של עיתון הניו-יורק טיימס תחת הכותרת: "מעט עובדות לגבי הסיכון ההיברידי" חשף את נזקי הקרינה שעלולים להוות סיכון לנוהגים ברכבים מסוג אלו. 

וכמו כל דבר מחו"ל, גם בארץ העניין התקשורתי סבב סביב נושא הקרינה עד כדי כך שהמשרד להגנת הסביבה המליץ למוסדות ציבוריים שלא לרכוש רכבים היברידים מחשש לקרינה שעלולה לגרום לסרטן. 

וועדת מומחים הוקמה כבר בשנת 2006 על מנת להגדיר תקנות העוסקות בקרינה זו וחוקק חוק הקרינה הבלתי מייננת שמטרתו הייתה להגן על הציבור מפני השפעות הקרינה.  

ממצאי הדוח באו להרגיע את הציבור ולאשר את השימוש ברכבים היברידיים. הדוח קבע דירוג קרינה לרכבים היברידיים. התקנות שנקבעו אז ונכונות גם להיום נקבעות לפי יחידת מידה 'גאוס' שמודדת שדה מגנטי.

ממצאי הדוח קבעו את דירוג הקרינה הבא במכוניות היברידיות: עד 4 מיליגאוס – הרכב תקין. עד 7 מיליגאוס – קרינה בינונית. מעל 7 מיליגאוס – קרינה גבוהה. מדובר למעשה בקביעה תקדימית עולמית שכן לא הוגדר עד אז תקן אמריקני או אירופאי לגבי קרינה מרכבים היברידיים.

אך לפי מה הוגדר דירוג הקרינה על ידי וועדת המומחים? על מה הם הסתמכו כשבאו לתת מספר שמגדיר מהי קרינה מסוכנת ומה לא? בריאיון לערוץ כאן 11 בנושא הקרינה במכוניות היברידיות אמר מי שמינה את הוועדה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר, ד"ר יוסי ענבר: "על סמך מה קבעו שהדירוג 4 הוא בסדר ו- 7 זה כמעט בסדר ו- 10 זה לא טוב?. אין לזה שום ייחוס בשום מקום בעולם ואנחנו אלה שבמירכאות "המצאנו" את המספרים". 

לטענתו הסיבה לקביעת דירוג הקרינה נעשתה בעקבות מתן מענה מהיר לפאניקה בציבור בנושא זה: "אני בדיעבד שואל את עצמי למה קבענו את המספרים האלה ועל סמך מה? כי נגררנו אחרי פאניקה ציבורית מיותרת שדרשה מספרים כי לא יכלה לחיות בלי מספרים".

 

על ממוצע הקרינה ברכבים חשמליים 

נכון להיום, אין הגדרה בחוק לגבי קבלת היתר בתחום הקרינה על כלי רכב ולא קיים פיקוח על מכירת רכבים מבחינת רמות הקרינה שלהם. כאמור, המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקת קרינה לרכבים אלו ויצא בהצהרה כי "לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת". 

הכול יחסי: אך נראה שקביעה זו היא קביעה יחסית. נראה שקיים הבדל ברמות הקרינה ברכבים היברידיים וחשמליים שמושפעת ממיקום מכשיר המדידה. בעוד שבישיבה בכיסאות הרכב הקדמיים נמדדת קרינה שלכאורה אינה מזיקה, כאשר מכשיר המדידה לוקח דגימה מחלקו האחורי של הרכב, קרוב לרצפת הנוסעים, נמדדת קרינה גבוהה יותר (מיקום סוללות הרכב לרוב נמצא ברצפת הרכב או בצידו האחורי).

אך הנקודה המרכזית כאן היא שמדובר בתקן ממוצע. הכוונה היא שנלקחים מספר מדידות ממקומות שונים ברכב (כיסא הנהג, הכיסא לצד הנהג, המושבים האחוריים ורצפת הרכב). בנוסף לכך, מדידת הקרינה נעשית בשלושה שלבים: מצב הרכב בעמידה, מצב הרכב בנסיעה במהירות 50 קמ"ש ובמצב נסיעה במהירות 90 קמ"ש – כל המדידות מראות תוצאות שונות זו מזו ועל כן מבוצעת מדידה ממוצעת לכל אזור ברכב בשלושת מצבי הנסיעה השונים.

כל הנתונים הללו מתכנסים לכדי נוסחה אחת סופית שמהווה את המספר הסופי שמדרג את הקרינה ברכב באופן ממוצע לאורך שנה שלמה כאשר הנחת היסוד של המשרד להגנת הסביבה היא שאנו מבלים ברכבנו כ – 18 שעות בשבוע. 

אך חשוב להבין שמיקום מכשיר המדידה יכול גם להוריד את ממוצע דירוג הקרינה המצוי בכל רכב היברידי. אם נמדוד קרינה באזור תקרת הרכב היא תוריד את הממוצע ותגדיר רמת קרינה תקינה בעוד שאם לא ניקח את אזור המדידה הזה בחשבון ממוצע הקרינה יעלה. 

בחישוב נוסחה זו אנו מוצאים שרמת הקרינה הנפלטת מרכבים היברידיים היא תקינה, אך שוב מדובר בבדיקה שהיא יחסית ותלויה במיקום היושבים ברכב. ליושבים במושבים האחוריים הקרינה גבוהה יותר בהשוואה ליושבים בקדמת הרכב. ומה יעשו הורים לתינוק שחשוף יותר לקרינה אשר ממוקם באופן קבוע במושב האחורי? 

תהליך המדידה אף לא לוקח בחשבון את נושא הבלימה וההאצה ברכבים היברידיים. מדוע דבר זה חשוב להתייחסות? משום שרכבים היברידיים מבצעים טעינה לסוללה בזמן לחיצה על הבלמים ולא נמדדת רמת הקרינה במצבים אלו.

בריאיון לערוץ כאן 11 בנושא זה, השיב ראש אגף תחבורה במשרד להגנת הסביבה, אמיר זלצברגר כי שיש מקום לבחון את הפרטים לגבי שיטת המדידה. "הצענו שיטה ופרסמנו אותה להערות הציבור ואנחנו בוחנים אותם ויכול להיות שגם נשנה".

 

בתכלס' – מסוכן או לא?

נתחיל מהסוף, כיום יצרניות הרכבים החשמליים וההיברידיים עובדות על צמצום ומניעת פליטת הקרינה למינימום ברכבים אלו. יחד עם זאת חשוב לדעת שבכל כלי רכב, כבר ברמת הפח העירום שמצוי בו ניתן יהיה לגלות רמות כלשהם של קרינה בנקודות מסוימות. 

להזכירכם קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מצויה בכל המכשירים הסובבים אותנו. קרינה מרכב היברידי אינה שונה בהרבה מקרינה שיוצאת תקשורת אלחוטית, טלפון סלולארי בהטענה ליד האוזן או מייבש שיער. 

אי הימצאות של מחקרים המוכיחים כי קרינה מרכבים היברידיים אכן מזיקה בחשיפה ממושכת לנוסעים בהם היא עוד היבט אחד שמתווסף להנחה הכוללת שרכבים אלו, ככל הנראה אינם מהווים סכנה מוחשית. 

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

לשיחת ייעוץ חינם חייגו עכשיו

נציגי קפיטל מוטורס זמינים תמיד לשירותיכם.
האפליקציה של קפיטל מוטורס
האפליקציה זמינה לכולם ומאפשרת מגוון פעולות מהירות כמו קבלת הצעת טרייד-אין לרכב הישן, העלאת מסמכים לרכישת רכב חדש, איתור סניפים ועוד.
כל הזכויות שמורות לחברת קפיטל מוטורס בע"מ - 2021