יצרניות רכב מעדיפות, באופן עקרוני, להסדיר שיווק מקומי של דגמי רכבים דרך יבואנים רשמיים.
זאת, בשל סיבות טובות למדי, וביניהן יכולתו של היבואן הרשמי להתחייב לאספקת השירות הנרחב הדרוש סביב מכירה ושימוש בכל דגם
מסוים (כולל הסמכת מוסכים מורשים לטיפול בדגם החדש, זמינות חלקי חילוף, טיפול בריקולים במקרה הצורך, הפעלת אחריות ועוד).
עם זאת, ישנן נסיבות בהן מתבקש לבצע יבוא אישי רכב, כלומר – רכישת רכב בחו"ל והבאתו ארצה שלא באמצעות היבואן הרשמי.
כך למשל כאשר מדובר בדגמי רכב שאינם מיובאים ארצה, בין אם של יצרנים שיש להם יבואן רשמי בארץ (היבואן הרשמי אינו
משווק בישראל את כל מגוון הדגמים של היצרן) או של יצרנים שרכביהם כלל אינם משווקים בישראל
(ליצרן אין בכלל יבואן רשמי בארץ, לפחות לעת עתה).
לאחרונה אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את בקשתה של שרת התחבורה, הח"כ מירי רגב, והאריכה תוקפה של הוראת שעה
המאפשרת ליבואנים זעירים (מי שמייבא עד 20 כלי רכב בשנה) לייבא רכב חדש או משומש לפרק זמן של עד שנה
ממועד ייצורו.
לא רק רכבים חדשים לחלוטין
כדי לעודד תחרות ולהרחיב את ההיצע נקבעה לפני ארבע שנים הוראת שעה המתירה לסוכני יבוא זעיר לייבא ארצה לא רק רכבים
חדשים לחלוטין אלא גם כאלה שהם "כמעט חדשים", או ליתר דיוק כאלה שנרשמו לתנועה אולם טרם חלפה שנה ממועד ייצורם.
הוראת השעה צפויה הייתה לפוג ב-15/2/23 אולם, כאמור, מאמציו של משרד התחבורה, בראשות השרה רגב, צלחו והיא חודשה.
עד שנת 2018 יבוא אישי רכב בוצע בהיקף של פחות מ-200 רכבים בשנה, בשנת 2019 המספר זינק ל-932 ובשנת 2020
ל-1,470. חשוב להדגיש כי מדובר בעיקר ברכבי יוקרה.
הגברת כושר התחרות של היבואנים הזעירים
האפשרות לייבא גם רכבים שאינם חדשים לחלוטין מגביר את כושר התחרות של היבואנים הזעירים אל מול יבואני הרכב הישירים.
ימים יגידו אם הוראת השעה שהוארכה תמשיך לשרת בעיקר יבוא אישי רכבי יוקרה או שנתחיל לראות יבואני רכב זעירים אשר
מנצלים הזדמנויות לרכוש בחו"ל במחיר נמוך מספר יחידות קטן של דגמים עממיים ואז מציעים אותם למכירה בארץ במחיר
משתלם.
