נראה שלאחרונה שוק הרכבים ההיברידיים החל לחטוף מכות בזו אחר זו: בתחילת שנת 2019 הודיעו על התייקרות נוספת של מחירי הרכב על ידי היבואנים, באפריל השנה נוספה עליית מחירים נוספת בשל עדכון המס הירוק וכעת נודע כי משרד האוצר צפוי להגדיל את המיסוי על הרכבים ההיברידיים בפרט.
למעשה שוק הרכבים ההיברידיים בישראל "חטף פעמיים", פעם אחת בשל עדכון המס הירוק עליו ופעם שנייה בשל הגדלת מסי הקניה שצפויה ליפול עליו בקרוב.
מה יוצא לאוצר מזה ומדוע בכלל להעלות את המיסוי על ההיברידיות כאשר כבר הודיעו באוצר על הורדת המיסוי לרכבים ההיברידיים על מנת לעודד מעבר לרכבים בעלי פליטת מזהמים נמוך יותר?
עליית 'המס הירוק': כך המדינה יצאה מהמלכוד של עצמה
בתחילת חודש אפריל השנה, נכנסה לתוקפה נוסחת המס הירוק המעודכנת שהביאה עמה עלייה במסי הקניה הניתנים לרכבים היברידיים. השינוי בנוסחה הביא להחמרה בתקן חישוב פליטת המזהמים לרכבים בכלל וכתוצאה מכך גם לעליית המס ברכבים היברידיים.
החמרת התקן היא אינה המצאה ישראלית אך היא בהחלט אומצה בשמחה רבה על ידי האוצר, כך ניתן יהיה להגדיל את רווחי המס ללא כל ביקורת מצד העם היושב בציון כיוון שכאן לא מדובר בגזרת אוצר אלא בהחמרת התקן האירופאי שישראל משויכת אליו – ארגון הבטיחות האירופאי יורו NCAP המבצע מבחני ריסוק ומודד את רמת בטיחות הרכבים העולמית.
כיצד השפיע המס הירוק על הרכבים היברידיים? אם לפני אפריל השנה הוגדר טווח פליטת מזהמים מסוים שממנו נהנו בעיקר הרכבים ההיברידיים, כעת, עם ההחמרה בטווח פליטת המזהמים שונה דירוג הרכבים ההיברידיים מדירוג מזהמים נמוך מאוד לדירוג זיהום גבוה יותר וכתוצאה מכך גם לעדכון דירוג המס שבא לרעת רוכשי הרכבים ההיברידיים.
כך הצליחה המדינה לצאת מהמלכוד של עצמה, מצד אחד היא עודדה את ציבור הנהגים בארץ למעבר לרכבים ירוקים יותר, המכוניות ההיברידיות והחשמליות, בכך שהורידה את נטל המס המוטל עליהן עד ל – 20% לעומת מס הקניה הרגיל שעומד על 83%, מצד שני היא עדיין חייבת לפתור את הבור התקציבי וכך החמרת נוסחת המס הירוק היא רק אבן דרך אחת בדרך להודעה הדרמאטית הבאה – העלאת מיסוי הרכבים ההיברידיים שצפוי להתרחש בתחילת 2020.
איך סוגרים בור בתקציב?
נדמה שבכל פעם שקיים בור תקציבי משרד האוצר פונה ישירות לשוק הרכב הפרטי על מנת לחלוב ממנו עוד כמה שקלים. לעיתים נדמה שמדובר במשחק של חתול ועכבר: האוצר מעלה את המס על הרכבים ומודיע על הורדת מס על רכבים היברידיים כחלק ממגמה ירוקה – הציבור נענה ופונה לרכישת רכבים היברידיים שהמס עליהם נמוך יותר – האוצר בתגובה מעלה את מחירי המס.
כרגע נראה שהתוצאה נוטה לכיוון 2-1 לטובת האוצר נגד נהגי הרכב הפרטי.
בכתבתו של דובי בן גדליהו (3 במרץ, גלובס) הצפי היה שהמדינה מתכוונת (שוב) להטיל מס נוסף על מנת לסגור את הבור התקציבי והפעם במיסוי ההיברידיות: "במקום מס על ליטר דלק נשלם על כל קילומטר". הקלות הבלתי נסבלת של משחק על חשבון משלם המיסים ובעיקר על חשבון נהגי הרכב בארץ, מראה עד כמה קל לייצר עליית מחירים בתחום הרכב ובמיסוי הדלק ולא לקבל תגובת נגד מצד הציבור שממשיך לבלוע את הגלולה המרה של מיסוי הרכבים בארץ.
הכוונה כאן ברורה – קיים חור תקציבי שיש לסתום אותו אך לא ניתן מבחינה פוליטית לומר שאתם, כלומר אנחנו, נהיה עכברי המעבדה שעליהם תושת (שוב) עליית המחירים בשוק הרכב.
ניתן להעביר זאת על ידי מכבסת מילים כמו "חוק אוויר נקי" או "עלויות חיצוניות", וזה קל מאוד לייצר הכנסה נוספת למדינה ממיסוי על שוק הרכב בארץ כאשר הוא מספק כמעט 15% מהכנסות המדינה ממיסים!
אלו שינויים צפויים במס הירוק ברכבים היברידיים?
לאחר שהבנו שהמיסוי על שוק הרכב ייצור שינויים מרחיקי לכת שאמורים להשפיע על צריכת כלי הרכב ההיברידיים, חשוב להבין איך זה בדיוק עובד?
נכון להיום (2019) קיימת חלוקת מיסוי בין סוגי כלי הרכב ההיברידיים:
1. רכבי היבריד רגילים – 30% מס
2. רכבי היבריד פלאג אין רגילים – 20% מס
3. רכבי היבריד פלאג אין שנחשבים לרכבי פרימיום יוקרתיים – 20% מס
לאחר השינויים הצפויים במס הקניה, אחוז המס על הרכבים ההיברידיים צפוי לעלות לטווח הבא:
1. רכבי היבריד רגילים – 45% מס
2. רכבי היבריד פלאג אין רגילים – 25% מס
3. רכבי היבריד פלאג אין שנחשבים לרכבי פרימיום יוקרתיים – בין 45% – 65% מס
מנתונים אלו נראה שרוב עלות המס תוטל על רכבי היברידי פלאג אין פרימיום יוקרתיים, מדובר על מיסוי סקטוריאלי אך נמצא שההתייקרות לרכב היברידי ככלל תעמוד על סכום ממוצע של 11 אלף שקלים.
איך אנו מבינים שרוב הנטל ייפול על הלקוח הפרטי? פשוט.
ישנה חלוקה ברורה בין לקוחות פרטיים ובין חברות הליסינג השונות כאשר אלו האחרונות מסוגלות לספוג את הנזק שייפול עליהן מצד יבואני הרכב, הן פשוט יקבלו אחוזי הנחה קטנים יותר ממחירוני הרכב הרשמיים, אך כמו כל דבר שלמדנו, בסופו של דבר הכול נופל על הלקוח הפרטי.
אז אלו רכבים יוקרבו על מזבח כיסוי הבור התקציבי? נראה שהמכוניות ההיברידיות שיושפעו מכך ביותר יהיו המכוניות ההיברידיות הנמכרות ביותר בישראל: יונדאי איוניק וטויוטה קורולה שהצפי שימכרו במחיר יקר יותר שעומד על קרוב ל – 11 אלף שקלים.
מעוניינים בהצעת לרכב היברידי לפני שהמס עולה?
[my_form_shortcode]
האם רכישת הרכבים ההיברידיים תמשך?
המגמה העולמית בכלי הרכב נעה במהירות שיא לעבר מכוניות שאינן מזהמות ובראשן המכוניות החשמליות וההיברידיות. כאשר משווים בינן ובין רכבי בנזין ודיזל מבחינת כמות המזהמים ההבדל הוא עצום.
מי אמור לעמוד על רגליו האחוריות ולצאת נגד החלטת משרד האוצר בהעלאת מיסי הרכבים ההיברידיים? הגיוני שהמשרד לאיכות הסביבה, אז מדוע נראה שבמשרד לאיכות הסביבה נרדמו בשמירה? ובכן נראה שהם בעצמם עדיין לא החליטו אם המעבר לכלי רכב ירוקים טוב לציבור או לא, שכן איך ניתן להסביר את העובדה שאשתקד הוציאו נוהל למדידת קרינה מכלי רכב שמחמיר עם כלי הרכב ההיברידיים ולאחר מכן ביצעו בדיקות מקיפות לחשיפת קרינה בלתי מייננת לכלי רכב היברידיים על ידי חברות חיצוניות שלפי תוצאותיו "לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת" (דובי בן גדליהו 6 ביוני, גלובס).
מבירור שערכנו מול משרד התחבורה בנוגע להעלאת מיסוי הקניה על רכבי ההיבריד מתחזקת התחושה שהעלאת המס נועדה לסתום את הבור התקציבי במשרד האוצר.
"העלאת מיסוי ההיברידיות זו החלטה של משרד האוצר כצעד להגדלת הכנסות המדינה.
כמו כן, הורדת מיסוי נועדה ככלי לשינוי התנהגות ולהכנסת המכוניות ההיברידיות לשוק הישראלי. משנכנסו ההיברידיות לשוק במשרד האוצר הוחלט להעלות הדרגתית את המיסוי".
עוד נאמר כי משרד התחבורה נמצא בדין ודברים עם האוצר על מנת לוודא שמכוניות חשמליות לא ימוסו כדי להרחיב את השימוש ולעודד הכנסה של רכבים אלו לשוק הישראלי.
כעת לאחר ההודעה הדרמטית של משרד האוצר על ייקור מס הקניה נראה שפני שוק הרכבים ההיברידיים יטה לשני כיוונים: בראשונה נראה נהירה של ציבור קוני הרכב לרכישת רכבים היברידיים עוד לפני עליית המס עליהן, דבר שהאוצר בהחלט מכוון אליו ביצירת רווחים נאים לקופת המדינה, אך הנקודה האמיתית שיש לשים עליה דגש ושכולנו ממתינים לה היא זו – הצפי הוא שלאחר העלאות מס הקניה על רכבים היברידיים תחול ירידה משמעותית ברכישת רכבים אלו, הרי מלכתחילה עידוד ציבור הנהגים לנהיגה ברכבים ירוקים הייתה הורדת מחירי המס שניתנים עליהם, לא יתכן שבאוצר מאמינים שהציבור עד כדי כך תמים. ואולי כן?
עתיד החשמליות? לא ברור!
והנה עוד נקודה למחשבה. כולם נוהרים אחר הפתרון החשמלי כפתרון ירוק שאמור לפתור את בעיית פליטת המזהמים בארץ ובעולם, והנה מסתבר שהתמונה היא הרבה יותר מורכבת ממה שנדמה.
סא"ל במיל' מוטי חסן, מי שעמד בראש יחידת הינ"ט של חיל האוויר, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בהכשרתו ומי שעומד כיום בראש פרויקט 'motors CHM' טוען שהצגת נושא המכוניות ההיברידיות הוא כביכול "ירוק".
מדוע כביכול? "אנשים רוצים שלא לזהם מצד אחד, מצד שני על מנת לבצע דבר מהסוג הזה צריך באמת לייצר חשמל ירוק, כאשר החשמל שמיוצר היום כולו מזהם", טוען חסן ומסביר, "על מנת שאפשר יהיה לשים מסה קריטית של רכבים חשמליים בעיר חייבים לייצר את התשתית לכך.
זה מצריך העברת כבלים ענקיים. התכנון להצבת עמדות הטענה לרכבים חשמליים נכון להיום הוא רק פיילוט שמתוכנן לאזור ספציפי, רק הקמת התשתיות לכך זה עניין של מיליארדים, כיום אין דבר כזה, פשוט לא קיימת תשתית לכך"
"בואו נדמיין לרגע את העתיד בישראל. נניח שקרה נס והניחו את התשתיות לשימוש כל כלי הרכב החשמליים וההיברידיים. כמה מכוניות יש בישראל? נתוני הלמ"ס מדברים על 3.5 מיליון בשנת 2018. תחנות הכוח לא יוכלו לספק להם את כל החשמל הזה ולהם צריך לבנות תשתיות שיזהמו עוד יותר".
יתכן שהרעיון האוטופי של יצירת עולם ירוק יותר, ללא פליטת מזהמים הוא רעיון רומנטי ואידיאלסטי שאולי מייצר את אותה כמות זיהום וכנראה אף יותר מכך. חכו, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על בעיית הסוללות של הרכבים החשמליים…
